במשך קרוב ל-20 שנה הייתה לי הזכות ללמוד ולעסוק במספר אומנויות לחימה, המרכזית שבהן הייתה אייקידו.
לפני לא מעט שנים קראתי מאמר שכתב מורה לאייקידו מהבכירים בישראל, שהנקודה העיקרית במאמר תפסה אותי כמעין כלל שמלווה אותי – לא משנה מה ומתי, תמיד תנסה להיות חגורה שחורה בחיים.
חגורה שחורה, היא נקודת ציון. נקודה שבה הגעת למקום בו יש לך מספיק כלים וידע כדי להתחיל ללמוד איך להשתפר ולהיות טוב יותר במה שאתה עושה אבל בעיקר איך להיות טוב יותר כבן אדם.
הכלל הזה מלווה אותי בחיי היומיום, ואני מנסה לממש אותו גם בחיי המקצועיים.
בעולם המורכב של היום, שבו הטכנולוגיה ומערכות המידע משתלבות בכל היבט של חיינו, אני חושב שנדרשת גישה המשלבת בין מקצועיות טכנית לבין תובנות מעולמות אחרים.
במסגרת תפקידי בחברת DCX, כמנהל מחלקת תכנון מערכות התקשוב, שעוסקת בתכנון מבנים מורכבים, מרכזי שליטה ובקרה, דאטה סנטרים ומרכזי מחשוב ועוד, אני מנסה למצוא את ההקבלה בין עולם התכנון והמערכות לבין עקרונות מעולם אומנויות הלחימה בכלל, ואייקידו בפרט.
בדומה לעולם אומנויות הלחימה המסורתיות, בו המסע להשגת ה"חגורה השחורה" מייצג את המחויבות לנסות ולהגיע לשלמות תוך תהליך למידה והשתפרות, כך אני מאמין שגם בעולם הטכנולוגי צריך לשאוף להגיע לתוצר מושלם, אך תוך כדי התהליך למצוא איך ללמוד ולהתפתח.
המורה שלי לאייקידו נהג לצטט באימונים את אנטואן דה סנט־אכזופרי, מחבר "הנסיך הקטן", שאמר פעם: "השלמות איננה מושגת כאשר לא ניתן להוסיף דבר, אלא כאשר לא ניתן לגרוע דבר".
כך גם במחלקת התקשורת בכל פרויקט אנחנו מנסים להגיע לפתרון מדויק עבור הלקוח, תוך שילוב של טכנולוגיות קיימות, ראייה תחזוקתית נוחה ונכונה והתאמה לתקציב, להגיע לתכנון המיטבי והמאוזן ביותר אבל גם לשים דגש על התפתחות טכנולוגית עתידית, גידול עתידי בצרכי הלקוח ויכולת שיפור המערכות בצורה מודולרית ונכונה.
אייקידו בעולם הטכנולוגי
המשמעות המילולית של אייקידו היא "דרך ההרמוניה עם אנרגיית היקום", והפילוסופיה שעומדת מאחורי המשמעות מציעה תובנות שיכולות להתאים גם לעולם התכנון והניהול:
- הרמוניה עם הסביבה: באייקידו לומדים לנוע בהרמוניה עם התקפת היריב, לא התנגד ולא לחסום, כך בתכנון מערכות תקשוב אנו משתדלים להקשיב ולנוע עם צרכי הלקוח ולהתאים את הפתרונות הטכנולוגיים באופן הנכון ביותר לארגון, למבנה ולמשתמשי הקצה.
- תיעול אנרגיה: באייקידו, במקום להתנגד לכוח, לומדים לתעל אותו ולהסיט אותו. בדומה לכך, בעולם הטכנולוגי, אנו מנסים לתרגם אתגרים טכניים וטכנולוגיים לפתרונות יצירתיים, להפוך קשיים להזדמנויות, ולהתמודד עם לחץ של לוחות זמנים בצורה מאוזנת תוך ניהול סיכונים וסדרי עדיפויות.
- שליטה ורוגע: בדומה לאייקידו, גם בתכנון וניהול פרויקטים מורכבים, אנחנו רואים שהיכולת לשמור על שלווה פנימית, זרימה ובהירות מחשבתית עוזרת מאוד. זה מסייע בניהול במקביל של מספר פרויקטים הכוללים מערכות מרובות – מתשתיות תקשורת, מערכות מולטימדיה ובקרה, ועד מערכות ביטחון – תוך ניסיון לשמור על דיוק ואיכות.
בדומה לעולם אומנויות הלחימה, גם בעולם הטכנולוגי אני מאמין שהשלם גדול מסך חלקיו. כל מרכיב במערכת המתוכננת צריך לעבוד בהרמוניה עם שאר המרכיבים, מהתשתית הבסיסית ועד לממשק המשתמש.
בעבודתנו, אנו מנסים ליישם גישה כוללנית (הוליסטית) ואינטגרטיבית המשלבת בין תכנון של תשתיות פיזיות, שילוב של מערכות מתקדמות, הקשבה לצרכי המשתמש, התאמת התכנון לצורך וחשיבה על התפתחות המערכת לאורך זמן.
אחת החוזקות שלנו ב-DCX המסייעת לנו במימוש גישה זו היא מבנה החברה. החברה המורכבת משלוש מחלקות שונות: מחלקת ניהול פרויקטים (M), מחלקת הנדסה והסמכה (X) ומחלקת תקשורת (C) העוסקת בתכנון ובמערכות ICT. כל מחלקה מהווה חלק מרכזי ומשמעותי באפיון, תכנון, ליווי, ניהול, פיקוח, הנדסה והסמכה של פרויקטים גדולים, מורכבים ועתירי מערכות כך שכולנו יחד מהווים חלקים משמעותיים בראייה כוללת ואינטגרטיבית המפיקה שלם טוב יותר וגדול מסך חלקיו, החל משלבי הייזום הראשוניים ועד לשלב המסירה ללקוח.
סיכום: המסע המתמשך ללמידה
הניסיון להיות "חגורה שחורה" בעולם בכלל, ובעולם התכנון והמערכות בפרט מלמד אותי שהדרך ללמידה והתפתחות היא אינסופית.
כל פרויקט מביא אתו אתגרים חדשים והזדמנויות ללמוד ולהשתפר. הרבה פעמים בעולם המקצועי כמו באייקידו, הצלחה נמדדת לא רק בתוצאה הסופית, אלא גם ובעיקר בדרך – בניסיון לשמור על איזון ומקצועיות גם באתגרים מורכבים.
זוהי הדרך שאני משתדל ללכת בה בחיים המקצועיים, זאת הדרך אותה אני גם מנסה להעביר לצוות המחלקה – להמשיך ללמוד, להתפתח, לפעול בהרמוניה עם הסביבה הטכנולוגית המשתנה, ולנסות להביא ערך אמיתי בכל פרויקט.
אני לא מתיימר לומר שמצאתי את הדרך, אני עדיין מחפש אותה תוך כדי לימוד.
גיא לביא
